|
לראיון הבא השתוקקתי שעות,
אבל פחדתי לעשות. פחדתי מפורקן רגשות במהלך הראיון,
מה שבהחלט קרה בשלב מסויים,
כשהקול שלי הפך חנוק משהו.
אליניב ברדה בראיון הפרידה
מהפועל ב"ש מספר על הבנתו בנוגע לזינו-"לא הייתה לו ברירה",
ומצהיר כי "לפעמים הכסף מכריע", משבח את לופא קדוש-"מאמן גדול",
ואף מגדיר את יחסיו עימו כיחסי אב-בן,
אך יותר מכל-הוא נפרד
מהאוהדים הכואבים והמבולבלים.
הכינו את
הממחטות.
שלום
אליניב.
שלום.
קודם כל, מה
שלומך?
ברוך השם. עברתי ימים לא קלים אבל
בסופו של דבר הכל בסדר.
אני מבין שהשתתפת היום
באימון של הקבוצה החדשה שלך.
אכן. היה מאוד מוזר ללבוש ירוק, אבל
התגברתי למרות ההתרגשות הגדולה.
למרות הכל-עזבת אותנו, עברת
לחיפה.
מה בסופו של דבר הכריע את
הכף וגרם לך לעזוב?
אני לא יכול לתת תשובה מדוייקת, כי
אני לא ממש הייתי בעניינים.
זה נגמר בין אלי זינו ליעקב שחר,
ביניהם נסגרה העסקה.
כנראה שהיה זה המצב הכלכלי
הקשה.
אתה רצית להישאר בהפועל
ב"ש?
תראה, אני רציתי להישאר, אבל נוצרה
סיטואציה שבה היו חייבים לשחרר אותי.
אני
מבין את אלי זינו, פשוט לא הייתה לו ברירה.
ככה זה בכדורגל-לפעמים הכסף
מכריע.
אני גם שמעתי על כך שהרגשת
גם כמו נטל על הקבוצה.
אבל למרות הכל, אני מאמין
שאם באמת היו רוצים להשאיר אותך-היו מתגברים על הבעיה
הכספית.
היה כסף לקאקו, פטי, בונו,
הארגנטינאי וכל השאר. אומרים שפשוט גירשו אותך למרות רצונך
להישאר.
תרשה לי לא להגיב על כך, כי לפי מה
שאמרו לי-המצב הכלכלי קשה, ואני באמת הרגשתי כמו נטל על הקבוצה.
אני לא יכול להגיב על דברים שאני לא יודע עליהם
בבירור.
אז בסופו של דבר, המצב
הכלכלי הוא היחיד שגרם למעבר שלך לחיפה?
אני מאמין שכן.
אבל בכל מקרה, אם כבר
לעזוב-מילא שנה שנתיים, אבל למה 5 שנים?
שוב-זהו הסיכום שאליו הגעתי לאחר
שזינו סיכם עם שחר.
ככה הם סיכמו
ביניהם.
זה לא סוד שהיו לך הרבה
בעיות עם לופא.
לא הרכיב אותך איפה שצריך,
לא נתן לך לשחק מספיק.
אולי כל זה הוביל
למעבר?
לא, בכלל לא. לופא מאמן
גדול.
אני עם לופא לא שנה, ולא שנתיים,
והאמת שהוא נתן לי לשחק.
הכשירו אותי לקראת כל משחק, ושיחקתי
בסופו של דבר.
היחסים ביני לבין לופא הם כמו יחסים
של אב ובן.
ראינו אותך ברייסר ניגש
אלינו בפנים נפולות, מסמן משהו עם היד
בעצב.
מה ניסית לומר, מה
חשבת?
אני במו"מ עצמו הייתי מאחורי הקלעים.
קיוויתי שאני נשאר, וראיתי איך העניינים בין זינו לשחר מתגלגלים
לאט לאט, והבנתי שאני כנראה אצטרך לעבור.
בגלל זה גם כאב לי לראות אותכם
בקהל...
ראינו גם תמונה שלך מציג את
החולצה של מכבי חיפה, ממש מחייך בכוח
למצלמה.
התמונה שברה חלק לא קטן
מאיתנו.
אני מבין ומצטער. גם לי
קשה.
אני רוצה וגם מרגיש חייב
להקריא לך דברים שכתב אוהד של הקבוצה ששוהה כרגע בארגנטינה,
שמו אריגיא
ברגר..
אני מכיר את אריגיא, הוא חבר טוב
שלי.
קראתי את הדברים מספר פעמים, אז
בבקשה אל תקריא לי אותם, אני לא רוצה לקרוא אותם
שוב.
אני לא רוצה לבכות עוד
פעם.
כאן חל שינוי אצל אליניב.
החיוך שאפשר היה להרגיש בתחילת השיחה נעלם,
והקול הברור שלו נחלש כאילו
מישהו לוחץ לו על הגרון.
אתה מאמין שאולי עדיין יש
סיכוי שתחזור לב"ש בעתיד הקרוב-שנה
שנתיים?
תראה, עכשיו אני בחיפה עם חוזה יחסית
ארוך, אבל אני לא פוסל שום אפשרות.
הכל נזיל ואפשרי בכדורגל כמו שאנחנו
רואים היום. עכשיו אני בחיפה ומחר...
בקרוב הפועל ב"ש מגיע לבית
החדש שלך קרית אליעזר. איך תרגיש?
אני ארגיש חצוי, אבל אני ארצה לנצח
את הפועל ב"ש.
בסה"כ אנחנו מקצוענים-הרגש בצד. אני
עכשיו במכבי חיפה וכל מעייני הם הצלחת הקבוצה מכבי
חיפה.
אין לך מושג עד כמה מוזר
לשמוע אותך אומר את זה.
אכן מוזר לשמוע, אבל אנחנו נמצאים
בכדורגל מקצועני-הרגשות בצד.
אבל מה? אני תמיד אתפלל שהקבוצה תנצח
את כל המשחקים-חוץ מנגדנו.
אני תמיד אהיה אוהד של הפועל ב"ש בכל
מצב.
שים לב שקראת להפועל
ב"ש-"הקבוצה". אתה צריך כבר להתרגל...
צודק..
הרבה לקחו ללב את מה שאמרת
בפורום האוהדים, על כך שתלבש ירוק אבל האדום תמיד יישאר
בלב.
אפשר להגיד שהפכת ממש
לאבטיח-אדום מבפנים, ירוק
מבחוץ...(צוחק..)
חלק רצו לבקש שאולי באמת
תוכל ללבוש מחר מתחת לחולצה הירוקה של מכבי חיפה-חולצה
אדומה.
להיראות איתה ולהזדהות
איתנו.
האמת היא שאני לא יודע בכלל אם אני
אתלבש מחר-יש בעיה עם הכרטיס.
אבל כעיקרון אני בהחלט אשקול את זה
ואבדוק את העניין.
משפט אחרון? לפני
שנפרדים...
אין כמוכם בעולם. הלב שלי תמיד יהיה אצלכם.
אוהב אתכם ומקווה לעשות אתכם גאים.
תודה.
רציתי לספר לך שאנחנו
מתכוונים להמשיך להפגין, גם במשחקים
הקרובים.
כדי למנוע מצב דומה בעתיד,
כדי שאתה תהיה האחרון בסיטואציה הזאת.
אז אני רוצה להודות לך על 3
השנים שלך כאן בב"ש, על זה שהיית חלק מאיתנו,
ואפילו נסעת באוטובוס של האוהדים
וישבת איתנו ביציע. לאחל לך המון, המון, המון הצלחה במכבי חיפה,
תראה לאלי זינו על מה הוא ויתר.
אנחנו נחזיק לך אצבעות במכבי
חיפה, באירופה ובכל מקום שתהיה בו.
כמו שהשיר אומר-"אתה תמיד
תהיה מספר אחד, אנחנו אוהבים אותך לעד".
תודה רבה לכם.
תודה רבה אליה,
להתראות.
להתראות.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה